סימונוב נ' טרופיקאזה - מוצרי הצללה בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך 80,500 ₪ שמקורה בשני שטרות שהוגש לביצוע.

תמצית טענות הנתבעת

1. התביעה דנן מבוססת על שיקים שהוגשו לביצוע, וטענות הנתבע מפורטות בתצהירו של שלומי צוברי – מנכ"ל והבעלים של הנתבעת מזה 25 שנה.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בהשכרת ומכירת אוהלים גדולים לאירועים והתובע הינו עוסק מורשה, המנהל את עסקו בשם המסחרי "אולימפיה רשפון", התובע היה שותף עם הנתבעת בעסקאות שונות. במסגרת השותפות, ביצעו הצדדים יחדיו גם עבודות הקמת אוהלים עבור חברת סיגמא אשד בע"מ (להלן: סיגמא").

לשם ביצוע העבודות חתמו הצדדים ביחד, על מסמך הזמנת עבודה מול המזמין - סיגמא, לפיו היה על סיגמא לשלם תמורת ביצוע העבודה סך 460,000 ₪ .(נספח א' לכתב ההתנגדות). לדברי שלומי צוברי, הוא והתובע יחדיו, ניהלו את המו"מ עם סיגמא ויחדיו החליטו מהן דרישותיהם ממנה, דרישות שהועלו על הכתב, בעוד שהעסקאות בינו לבין התובע, נעשו בעל פה ובלחיצת יד.

2. תמורת ביצוע העבודה מסרה סיגמא שיקים שנמשכו על שם הנתבע. זאת, על אף שהאוהלים שייכים לתובע ולנתבעת, אך בהתאם להסכמות בין הצדדים לתביעה דנן ושיקולי מס של התובע וכדי לא "לנפח את המחזור " של אולימפיה.

ההסכם בעל פה, בין הצדדים לתביעה דנן היה, שלאחר קיזוז עלויותיהם מול סיגמא יקבל התובע 50% מסכום 2 השיקים האחרונים אותם נתנה סיגמא לנתבעת, לאחר פירעונם. כל אחד משני השיקים האחרונים היה בסכום של 80,500 ₪ ובסה"כ 161,000 ₪. בהתאם, מסרה הנתבעת לתובע את 2 השיקים נשוא תביעה זו, כאשר הוסכם שהם יפרעו רק לאחר פירעון 2 השיקים האחרונים שמסרה סיגמא לנתבעת. זו הסיבה שהשיקים שמסרה הנתבעת לתובע, ניתנו למועדי פירעון מאוחרים ב- 3 ימים מהשיקים שמסרה סיגמא לנתבעת.

3. סיגמא לא כיבדה את השיקים, שבגינם ניתנו לתובע 2 השיקים נשוא תביעה זו, והנתבעת פתחה נגדה תיק הוצל"פ. עד לקבלת הכספים מסיגמא, השיקים נשוא תביעה זו הינם על תנאי, שייפרעו השיקים שנתנה סיגמא וכחלק מהרווח הצפוי מסיגמא. משכך, לא ניתנה תמורה בעד השיקים נשוא תביעה זו, הנתבעת אינה חייבת לתובע דבר, ולכן ביטלה את השיקים שמסרה לתובע.

בחקירתו הופנה שלומי צוברי לנספח ח' לתצהיר התובע, מסמך התחשבנות ביניהם מיום 14.12.11. הוא השיב, שמסמך זה נכתב טרם פרץ ביניהם הסכסוך בין הצדדים, וחשבונית המס בגין השיקים הונפקה על פי המלצת יועץ מס של התובע – בני גור, ואכן הנתבעת התקזזה על פי החשבונית מול רשויות המס.

בעדותו אישר שלומי צוברי, שהתובע מימן סך 109,500 ₪ טרם שהגיעו האוהלים ארצה. לטענתו, רוב ההוצאות מומנו על ידי הנתבעת והוסכם שהתובע ישתתף בעלות של 30,000$.

תמצית טענות התביעה

4. התובע הינו הבעלים של עסק בשם אולימפיה רשפון, העוסק במתן שירותים להקמת אוהלים. בין הצדדים לתביעה דנן התנהלו יחסים עסקיים שהפכו גם ליחסים חברתיים. התובע מעולם לא הסכים שהשיקים יכובדו בכפוף לפירעון שיקים שמסרה סיגמא לנתבעת. השיקים דווחו לרשויות המס על ידי הצדדים לתביעה דנן והתובע שילם בגינם מסים ומע"מ, כאשר בפועל, לא קיבל את סכום השיקים.

לטענת התובע, שלומי צוברי, מנהל הנתבעת הונה אותו. הנתבעת מחזיקה כספים על חשבון עסקה עם סיגמא והתובע לא קיבל את חלקו, הנתבעת גם מחזיקה כספים, סחורה ומלאי בערכים גבוהים מאלה הנטענים על ידה.

5. לטענת התובע, שלומי צוברי נתן לסיגמא פתחון פה ועילות לביטול השיקים ובנוסף, הסתיר מהתובע את ההתנהלות החשבונאית בקשר לעסקה עם סיגמא והרוויח בעסקה בעוד שהתובע הפסיד כספים. שלומי צוברי בלבד, הוא שקבע את אופן תשלום התמורה על ידי סיגמא, את תנאי התשלום והבטחות של סיגמא בהסכם שנכרת עמה. למרות שהתמורה בגין עסקה זו הייתה אמורה להשתלם במזומן ולכל המאוחר עם הגעת האוהלים ארצה, צוברי הסכים לבקשת מנהל סיגמא ופרס אותה לתשלומים. צוברי גם הסתפק בערבות אישית של בעלי סיגמא לטובת הנתבעת בלבד.

צוברי הסכים, מטעמים שאינם ידועים לתובע, שיתרת המע"מ בגין העסקה תשולם בשיק עם הגעת האוהל לנמל בישראל ונקבע, כי אם האוהלים לא יגיעו לישראל עד 15.11.11 יוחלף השיק בשיק נכון לתאריך הגעת האוהל. ואכן השיק הוחלף.

6. ביום 21.10.11 דרש שלומי צוברי מהתובע, להעביר 109,500 ₪ לחשבון הנתבעת, כדי לשלם את מלוא התמורה לספק הפולני, אשר מסרב לשחרר את האוהלים לארץ. סכום זה הועבר מאולימפיה רשפון וגם על הנתבעת היה לשלם סכום זהה. למרות בקשותיו, לא הוסבר לו מה נעשה עם סכום זה וכיצד הנתבעת שילמה לספק בפולין את מלוא תמורת האוהלים. שלומי צוברי סרב להיענות לבקשת התובע, ולדווח לו אודות העברת כספי העסקה.

7. לאחר דרישות חוזרות, נערכה פגישה בין הצדדים וביום 26.10.11 ערכה מנהלת החשבונות של הנתבעת -גב' עדנה - מסמך לא רשמי וללא אסמכתאות לתשלומים. מסמך זה העלה בלב התובע חשש לאי סדרים בכספיים שהעביר לעסקה. לטענת התובע, עדנה הודתה בפניו כי סדרי העברת הכספים בעסקה אינם ברורים לה.

מניתוח המסמכים הקשורים לעסקה, כך התובע, עולה ששלומי צוברי הונה אותו. לגרסתו, סכום הרכישה הסופי של האוהלים מהספק הפולני היה 76,695$ שהם 279,169 ₪ ומסכום זה נוקו וקוזזו סכומים בגין פריטים שבוטלו ונכללו בהצעת המחיר המקורית.

בנוסף, טוען התובע, כמשווקת בלעדית של האוהלים מהספק הפולני, קיבלה הנתבעת הנחה שלא גולתה לו.